שֵׁנִי שִׁירָה זִקְנָה   זָקַנְתִּי מִשִּׁיר וְגַם מֵאַהֲבָה, בְּלִבִּי כָּבְתָה כְּבָר הַלְהָבָה.   אַךְ אִם אֶזְכְּרֵךְ – הַלֵּב שׁוּב לוֹהֵב, יִזְכֹּר יָמִים עָבְרוּ וְשׁוּב אוֹהֵב. \ יַבִּיט רֶגַע בִּשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים, בְּאוֹרוֹת הָרַכִּים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא כָּבִים.   וְשׁוּב הַלֵּב קָם לַתְּחִיָּה  – מוּכָן לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.   2)   זָקַנְתִּי וְשָׂבְתִּי, וּמִדַּרְכֵי לֹא שַׁבְתִּי. עוֹדֶנִּי אוֹהֵב וּמוֹקִיר … המשך לקרוא שני שירי זקנה